Wednesday, September 3, 2008

ניצחנו!

העצומה למען הגשת כתבי אישום נגד המפעלים המזהמים הוסרה, לאחר שרוב מטרותיה הושגו, לפרטים.

סמי עופר כבר לא יקבל אזרחות כבוד של חיפה, לפרטים.

.

סחיטת מיליארדים מהמדינה * זיהום אוויר ומים * התעמרות בעובדים * גזילת החופים של כולנו

הכסף של כולנו
מבקר המדינה מצא פגמים מהותיים באופן שבו מכרה מדינת ישראל לאחים עופר את מניות ב"הנחה" ששוויה מוערך ב- 1.2 מיליארד שקלים. בפרשת בתי הזיקוק זכו האחים עופר בפיצוי של כ-130 מיליון דולר מהמדינה, פיצוי שכנגדו הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ. כי"ל שבבעלות האחים עופר התחמקה לכאורה מתשלום דמי זיכיון למדינה בגובה מאות מיליוני שקלים. זאת, בנוסף להטבה של 130 מיליון שקל, שלה זכו האחים עופר "בטעות" (למה לנו אף פעם לא קורות טעויות כאלה?) בפרשת תחנת הכוח הפרטית.

החיים של כולנו
המפעל "רותם אמפרט" שבבעלות האחים עופר חרג במשך שנים באלפי אחוזים מהתקן. משום מה, המשרד להגנת הסביבה שכח להגיש נגדו כתב אישום. התזכורות ששלחה עמותת "אדם, טבע ודין" למשרד, לשר, ואפילו ליועץ המשפטי לממשלה, לא הועילו. פרשה דומה קרתה ב"תרכובות ברום".
מפעל "דשנים" זיהם את הקישון.

ע"פ אתר המשרד להגנת הסביבה, "חשיפה ממושכת ומוגברת למזהמים אלה עלולה לגרום נזק לבריאות, ובין השאר לפגיעה בדרכי הנשימה ולעלייה בשכיחות מחלות כלי דם ולב". סקר אפידמיולוגי שערכו חוקרים מאוניברסיטת באר-שבע מצביע על עלייה בתחלואת ילדים בישובים הסמוכים למפעלים ברמת חובב.

ה-עובדים
העובדים
במפעלי ים המלח, ב"רותם אמפרט" וב"תרכובות ברום" הפכו בהדרגה לעבדי קבלן נטולי זכויות. על-פי תחקיר "בולדוג", העובדים טיפלו בחומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת, ורבים מהם חלו בסרטן.

אין לאן לברוח
אם אחרי שקראתם את כל זה מתחשק לכם ללכת לים כדי להירגע, לא בטוח שנשאר לכם חוף ללכת אליו. אם אתם תושבי חיפה, למשל, תגלו להפתעתכם, שעיריית חיפה השכירה ל"צים" שבבעלותם של האחים עופר מגרש לאחסון מכולות על רצועת החוף בחיפה, בניגוד לחוקי התכנון והבנייה. ואילו בהרצליה ועדת התכנון המחוזית אישרה לאחים עופר לבנות מלון על "שטחים פתוחים" שהם קנו ליד הים, וזאת, בניגוד לתכנית המתאר הארצית.

הון-שלטון-עיתון
בעלי ההון מחסלים בהדרגה את חופש העיתונות ב"ידיעות אחרונות" ובערוץ 2. קרא כאן.

הפרד ומשול
המקרה של האחים עופר הוא דוגמא קיצונית, אבל בהחלט לא יחידה. בזמן שאנחנו מתקוטטים ומאשימים אלה את אלה, שינקינאים נגד מתנחלים, חילונים נגד חרדים, ערבים נגד יהודים, יש מי שפועל במרץ כדי להפוך את ישראל לרפובליקת בננות, שנשלטת על-ידי כמה משפחות עשירות, ששולטות ביד רמה גם באזרחים הקטנים וגם בפוליטיקאים הבכירים.

תם, מה הוא אומר
יש כל מיני תמימים, שמאמינים ש"לא נותנים לעשירים לחיות בארץ הזאת", וש"אם לא יתנו לחזקים להרוויח, הם יעזבו, ובארץ יישארו רק החלשים, ולא יישאר מי שישלם מסים". הבעיה היא, שמי שאומר את זה מסתכל על תלוש המשכורת הממוצעת פלוס שלו, רואה איך 50% הולך למס הכנסה, ובטוח שאם אצלו זה ככה, אז בטח שרי אריסון המסכנה משלמת 90% מס. המצב הוא בדיוק הפוך. הכרישים הגדולים לא רק מתחמקים מתשלום מס, אלא גם מצליחים לחלוב בשיטתיות את קופת המדינה.

אופנן, מה הוא אומר
להיות רפובליקת בננות זה לא להיט גדול, אבל יש כמה מדינות בדרום ומרכז אמריקה שהצליחו להתקיים ככה במשך כמה עשרות שנים. הצרה היא, שלהן, בניגוד לנו, לא היה את החמאס ואת אחמדיניג'אד על הראש. כל מי שחרד לעתידה של מדינת ישראל חייב להבין, שהמשך קיומה של המדינה הוא לא עובדת טבע ולא כוח עליון, ושאם כולנו לא נתעורר, ומהר, כל זה עלול להיגמר יום אחד.

חכם, מה הוא עושה
אפילו את האחים עופר, לחץ ציבורי יכול להכניע. הלחץ הציבורי גרם ל
ביטול ההטבה שהאחים עופר היו אמורים לקבל ("בטעות") בפרשת הקמת תחנת הכוח הפרטית. המאבק שלנו הוביל להגשת כתבי אישום נגד המפעל המזהם "תרכובות ברום", ולביטול המזימה להעניק לסמי עופר אזרחות כבוד של חיפה.

מה אפשר לעשות

כתבות עיתונות על האחים עופר

אוסף קישורים על האחים עופר, הון ושלטון ועוד

אולמרט נתן, אולמרט לקח: פרשיות השחיתות הנשכחות של אולמרט.

הקוד האתי שלי ועמוד הבית שלי.

Wednesday, April 4, 2007

האחים עופר מוכרים בציבור הרחב כמי שתורמים, בנדיבותם הרבה, לעמותות שונות. אולי הגיע הזמן לבדוק מה בדיוק האחים עופר "תרמו" למדינת ישראל, ובמיוחד, מה הם קיבלו ממנה.

הכסף של כולנו
מבקר המדינה מצא פגמים מהותיים באופן שבו מכרה מדינת ישראל לאחים עופר את מניות ב"הנחה" ששוויה מוערך ב- 1.2 מיליארד שקלים. בפרשת בתי הזיקוק זכו האחים עופר בפיצוי של כ-130 מיליון דולר מהמדינה, פיצוי שכנגדו הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ. כי"ל שבבעלות האחים עופר התחמקה לכאורה מתשלום דמי זיכיון למדינה בגובה מאות מיליוני שקלים. זאת, בנוסף להטבה של 130 מיליון שקל, שלה זכו האחים עופר "בטעות" (למה לנו אף פעם לא קורות טעויות כאלה?) בפרשת תחנת הכוח הפרטית.

החיים של כולנו
המפעל "רותם אמפרט" שבבעלות האחים עופר חרג במשך שנים באלפי אחוזים מהתקן. משום מה, המשרד להגנת הסביבה שכח להגיש נגדו כתב אישום. התזכורות ששלחה עמותת "אדם, טבע ודין" למשרד, לשר, ואפילו ליועץ המשפטי לממשלה, לא הועילו. פרשה דומה קרתה ב"תרכובות ברום".
מפעל "דשנים" זיהם את הקישון.

ע"פ אתר המשרד להגנת הסביבה, "חשיפה ממושכת ומוגברת למזהמים אלה עלולה לגרום נזק לבריאות, ובין השאר לפגיעה בדרכי הנשימה ולעלייה בשכיחות מחלות כלי דם ולב". סקר אפידמיולוגי שערכו חוקרים מאוניברסיטת באר-שבע מצביע על עלייה בתחלואת ילדים בישובים הסמוכים למפעלים ברמת חובב.

ה-עובדים
בעוד שמי שגרים בסמיכות למפעלים של האחים עופר נאלצים "להסתפק" בזיהום אוויר חריג פה ושם, הרי של"פינוק" האמיתי "זוכים" העובדים במפעלים. העובדים
במפעלי ים המלח, ב"רותם אמפרט" וב"תרכובות ברום" הפכו בהדרגה לעבדי קבלן נטולי זכויות. על-פי תחקיר "בולדוג", העובדים טיפלו בחומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת, ורבים מהם חלו בסרטן.

אין לאן לברוח
אם אחרי שקראתם את כל זה מתחשק לכם ללכת לים כדי להירגע, לא בטוח שנשאר לכם חוף ללכת אליו. אם אתם תושבי חיפה, למשל, תגלו להפתעתכם, שעיריית חיפה השכירה ל"צים" שבבעלותם של האחים עופר מגרש לאחסון מכולות על רצועת החוף בחיפה, בניגוד לחוקי התכנון והבנייה. ואילו בהרצליה ועדת התכנון המחוזית אישרה לאחים עופר לבנות מלון על "שטחים פתוחים" שהם קנו ליד הים, וזאת, בניגוד לתכנית המתאר הארצית.

הון-שלטון-עיתון
בעלי ההון מחסלים בהדרגה את חופש העיתונות ב"ידיעות אחרונות" ובערוץ 2. קרא כאן.

הפרד ומשול
המקרה של האחים עופר הוא דוגמא קיצונית, אבל בהחלט לא יחידה. בזמן שאנחנו מתקוטטים ומאשימים אלה את אלה, שינקינאים נגד מתנחלים, חילונים נגד חרדים, ערבים נגד יהודים, יש מי שפועל במרץ כדי להפוך את ישראל לרפובליקת בננות, שנשלטת על-ידי כמה משפחות עשירות, ששולטות ביד רמה גם באזרחים הקטנים וגם בפוליטיקאים הבכירים.

תם, מה הוא אומר
יש כל מיני תמימים, שמאמינים ש"לא נותנים לעשירים לחיות בארץ הזאת", וש"אם לא יתנו לחזקים להרוויח, הם יעזבו, ובארץ יישארו רק החלשים, ולא יישאר מי שישלם מסים". הבעיה היא, שמי שאומר את זה מסתכל על תלוש המשכורת הממוצעת פלוס שלו, רואה איך 50% הולך למס הכנסה, ובטוח שאם אצלו זה ככה, אז בטח שרי אריסון המסכנה משלמת 90% מס. המצב הוא בדיוק הפוך. הכרישים הגדולים לא רק מתחמקים מתשלום מס, אלא גם מצליחים לחלוב בשיטתיות את קופת המדינה.

אופנן, מה הוא אומר
להיות רפובליקת בננות זה לא להיט גדול, אבל יש כמה מדינות בדרום ומרכז אמריקה שהצליחו להתקיים ככה במשך כמה עשרות שנים. הצרה היא, שלהן, בניגוד לנו, לא היה את החמאס ואת אחמדיניג'אד על הראש. כל מי שחרד לעתידה של מדינת ישראל חייב להבין, שהמשך קיומה של המדינה הוא לא עובדת טבע ולא כוח עליון, ושאם כולנו לא נתעורר, ומהר, כל זה עלול להיגמר יום אחד.

חכם, מה הוא עושה
אפילו את האחים עופר, לחץ ציבורי יכול להכניע. הלחץ הציבורי גרם ל
ביטול ההטבה שהאחים עופר היו אמורים לקבל ("בטעות") בפרשת הקמת תחנת הכוח הפרטית. המאבק שלנו הוביל להגשת כתבי אישום נגד המפעל המזהם "תרכובות ברום", ולביטול המזימה להעניק לסמי עופר אזרחות כבוד של חיפה.

מה אפשר לעשות

כתבות עיתונות על האחים עופר

אוסף קישורים על האחים עופר, הון ושלטון ועוד

אולמרט נתן, אולמרט לקח: פרשיות השחיתות הנשכחות של אולמרט.

הקוד האתי שלי ועמוד הבית שלי.

Monday, April 2, 2007

המפעל "רותם אמפרט" חרג מהתקן במשך השנים 2002, 2003, 2004 ו-2006 בשיעורים שהגיעו לאלפי אחוזים, ולעתים אף עשרות אלפי אחוזים. למרות פניות חוזרות ונשנות אל המשרד להגנת הסביבה, אל השר להגנת הסביבה ואל היועץ המשפטי לממשלה, עד היום לא הוגש כתב אישום נגד המפעל.


המפעל "תרכובות ברום" חרג במשך השנים 1998-2003 באלפי אחוזים מהתקן. גם נגד המפעל הזה "שכח" המשרד להגנת הסביבה להגיש כתב אישום. רק לאחר שעמותת אדם, טבע ודין הגישה בעצמה קובלנה פלילית כנגד המפעל המזהם, ב-2003, התעורר המשרד להגנת הסביבה. אלא שהמשרד הזדרז להגיע עם המפעל המזהם לעסקת טיעון, שבמסגרתה כתב האישום נגד מנהל המפעל נמחק, ועל המפעל עצמו הוטל קנס של כחצי מיליון ש"ח - וכן קנס על-תנאי בגובה 800,000 ₪. מיד לאחר מתן גזר הדין נמדדו שוב ושוב חריגות של מאות אחוזים מהתקן בארובות המפעל. מאז, למרות פניות חוזרות ונשנות, לא הוגש כתב-אישום חדש נגד המפעל, והקנס על-תנאי לא נגבה עד היום.

חזרה לדף הראשי

החוק שלא מבוצע

חוק התניית מענקים, שעל-פיו מפעל המקבל מענקים מהמדינה יידרש לעמוד בתנאי סף סביבתיים, התקבל בכנסת עוד בדצמבר 2005. החוק לא מתבצע עד היום.

חזרה לדף הראשי

הקנס שנשכח

המפעל "תרכובות ברום" חרג במשך השנים 1998-2003 באלפי אחוזים מהתקן. גם נגד המפעל הזה "שכח" המשרד להגנת הסביבה להגיש כתב אישום. רק לאחר שעמותת אדם, טבע ודין הגישה בעצמה קובלנה פלילית כנגד המפעל המזהם, ב-2003, התעורר המשרד להגנת הסביבה. אלא שהמשרד הזדרז להגיע עם המפעל המזהם לעסקת טיעון, שבמסגרתה כתב האישום נגד מנהל המפעל נמחק, ועל המפעל עצמו הוטל קנס של כחצי מיליון ש"ח - וכן קנס על-תנאי בגובה 800,000 ₪. מיד לאחר מתן גזר הדין נמדדו שוב ושוב חריגות של מאות אחוזים מהתקן בארובות המפעל. מאז, למרות פניות חוזרות ונשנות, לא הוגש כתב-אישום חדש נגד המפעל, והקנס על-תנאי לא נגבה עד היום.

חזרה לדף הראשי

עוד הקלות, ועוד הקלות

ע"פ הערכת איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, התוספת הנדרשת עבור אימוץ תקן מחמיר, שיפחית ב-70% את זיהום האוויר הנפלט מבתי הזיקוק, היא בסה"כ 3 מיליון דולר בשנה (קרא בתשקיף הסביבתי של בז"ן). אלא שהמשרד להגנת הסביבה מסתפק בתקן מקל, ואף נוטה להיענות לבקשת בז"ן להקלות נוספות בתקן. לשם השוואה, הרווח הנקי של בז"ן ב-2006 היה 538 מיליון ₪. בז"ן חזרו לאחרונה לבעלות האחים עופר.


חזרה לדף הראשי

Thursday, February 1, 2007

קשר השתיקה: כך הפכו העיתונאים הבכירים בישראל למשרתי ההון והשלטון

רפי גינת הוא חבר טוב של סמי עופר. בזמן שגינת כיהן כעורך הראשי של "ידיעות", הוא הצטרף אל עופר לפגישה עם אולמרט, ועזר לעופר ללחוץ על אולמרט לא לבטל את הפיצוי בפרשת בז"ן. ע"פ תצהיר לביהמ"ש שהגיש ניר בכר, לשעבר עורך "7 ימים", הוא פוטר מעבודתו ע"י גינת בגלל שהתעקש לפרסם תחקיר על האופן שבו "קודמו" מכרזים של האחים עופר בחברת החשמל. מכתב ההזדהות עם בכר, ששלחו 40 עיתונאים מ"ידיעות אחרונות", לא הועיל.

בכלל, ב"ידיעות" לא מפרסמים כמעט תחקירים על קשרי הון-שלטון - במיוחד לא כאלה שקשורים לאולמרט: אולי זה סתם מקרה, ואולי זה קשור למענק בסך 33 מיליון ש"ח, שאולמרט לחץ לתת לבית הדפוס של "ידיעות", בניגוד לתנאי הסף של חוק עידוד השקעות הון.

ערוץ 2
מוזי ורטהיים וסמי עופר, מבעלי זכייניות ערוץ 2, נפגשים מדי שבוע במסעדת רפאל עם שלום קיטל, ש
כיהן כ-12 שנים כמנכ"ל ועורך ראשי של חברת החדשות של ערוץ 2. קצת קשה ליזום תחקירים נוקבים כנגד שני חברים טובים שלך, שהם גם, במקרה, מבעלי מקום העבודה. מה גם שורטהיים כבר הראה פעם אחת את נחת זרועו, כשכמעט הצליח למנוע שידור של תחקיר "עובדה" על ישראייר.
קיטל פרש מתפקידו לאחרונה. ורטהיים ועופר לוחצים למנות במקומו את חברם הטוב גינת
. אבל יש בעייה: ערוץ 2 הוא ערוץ ציבורי, ובדירקטוריון חברת החדשות יש נציגי ציבור, שהתנגדו למינוי. אז הדיחו אותם. הח"כים אלדד, יחימוביץ' וכהן עתרו לבג"ץ כנגד ההדחה הזו.

העיתונות של אולמרט

אולמרט יודע לדאוג יפה לבעלי השליטה בערוץ 2: למפעל קוקה-קולה, בבעלות ורטהיים הוא לחץ לתת מענק בגובה 70 מיליון ש"ח, בניגוד לדרישות חוק עידוד השקעות הון ולדעת היועץ המשפטי לממשלה. לסמי עופר אולמרט עזר לקבל "פיצוי" של 130 מיליון דולר בפרשת בז"ן.

אביגדור קלנר הוא יו"ר זכיינית "רשת", ואחת הדמויות החזקות בהנהלת חברת החדשות של ערוץ 2. כשאולמרט היה האחראי על מנהל מקרקעי ישראל, הוא לחץ בברוטליות לאפשר לחברת הזרע, בבעלות קלנר, לבנות 2200 יחידות דיור בשטח שבו היה אמור לקום דווקא פארק עירוני.
אולמרט ייצג בזמנו את יעקב נמרודי (משפחת נמרודי היא הבעלים של "מעריב"), כשזה קנה את "הכשרת הישוב" מהסוכנות היהודית במחיר מציאה.

ליתר ביטחון מחזיק אולמרט סביבו כמה כתבי חצר, שנהנים מסקופים בלעדיים ומקרבה לרה"מ בתמורה לעצימת עין למעשי השחיתות שלו. בין העיתונאים הבכירים שהם חברים אישיים קרובים של אולמרט נמנים נחום ברנע, שמעון שיפר מ"ידיעות אחרונות"; דן מרגלית ואמנון דנקנר מ"מעריב"; וטומי לפיד. גם בן כספית ואיילה חסון הם עיתונאי חצר של אולמרט. כולם, פרט לדן מרגלית, ש"חזר בתשובה" לאחרונה, תוקפים בשיטתיות את מבקר המדינה ואת החשכ"ל זליכה, ובגללם כמעט כל הציבור בכלל לא מודע לפרשיות השחיתות האמיתיות שביצע אולמרט.

קרא כאן את הכתבה שאף עיתון בארץ לא יעז לפרסם